צוות חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בבאר-שבע ומאוניברסיטת קליפורניה בסן-דייגו דיווח לכתב העת Neuron על גילוי חלבון שעשוי להיות כלי טיפולי במחלת ניוון השרירים ALS.

ALS (קיצור של Amyotrophic Lateral Sclerosis) מוכרת כמחלה הקשה ביותר מתוך קבוצת המחלות הניווניות הפוגעות בתאי העצב המוטוריים המפקחים על פעילות השרירים הרצוניים. היא נדירה יחסית וכיום חשוכת מרפא. שמה האחר הוא "מחלת לו גריג", על שם שחקן הבייסבול האמריקאי שלקה בה בשנות ה-30 של המאה הקודמת.

חלבון MIF (צילום: אוניברסיטת בן-גוריון)

חלבון MIF (צילום: אוניברסיטת בן-גוריון)

עלייה בפעילות החלבון MIF עשויה להיות יעד אטרקטיבי, במסגרת האסטרטגיה לטיפול חדשני, עתידי, במחלת ALS

אצל חולי ALS, תאי העצב שנפגעו נהרסים. היא מתבטאת באי יכולתם של החולים להפעיל את שרירי הגוף ובהדרגה, השרירים עצמם נחלשים מחוסר פעילות, עד לשיתוק מוחלט. במהלך המחלה נפגעים בהדרגה השרירים האחראיים על הפעלת הגפיים ושרירי הבליעה, הדיבור והנשימה - אולם סדר הפגיעה איננו קבוע.

כ-10% ממקרי ה-ALS הם תורשתיים. במשפחה אחת מוצאים לעתים יותר מחולה אחד. בחלק מהמקרים של ALS משפחתית זוהו הגנים שאחראים למחלה – מה שעשוי בעתיד לסייע במציאת תרופות לחולים. אולם בשאר המקרים אין כיום כל דרך לחזות מראש מתי תופיע המחלה ולא ידוע מה גורם להתפרצותה.

ד"ר אדריאן ישראלסון (צילום: אוניברסיטת בן גוריון)

ד"ר אדריאן ישראלסון (צילום: אוניברסיטת בן גוריון)

במחקרים האחרונים שנעשו בנושא הזה התגלה, שמוטציות בחלבון Cu/Zn Superoxide Dismutase (או בקיצור SOD1) פוגעות בקיפול התקין של החלבון ולכן גם באברונים תוך-תאיים כמו המיטוכונדריה שהיא "מפעל האנרגיה" של התא. החלבון הפגום מצטבר במהלך המחלה. התברר, שאותו חלבון נמצא לא רק בקרב חולים הסובלים ממוטציות בגן היוצר אותו, אלא גם אצל חולים במחלות אחרות.

אחת החידות שהחוקרים מנסים לפענח היא מהי הספציפיות של החלבון הפגום המצטבר רק ברקמות מסוימות בגוף - אף על פי שהחלבון המוטנטי נמצא בכל הרקמות והתאים.

השערת החוקרים המקובלת כיום היא, שהחלבונים האחרים, המכונים "שפרונים" ומסייעים לקיפול הנכון של SOD1, קיימים ברמות מאוד נמוכות או שאינם מתפקדים כראוי ברקמות שהמחלה פוגעת בהן.

במחקר החדש, בו שיתפו פעולה ד"ר אדריאן ישראלסון מהמחלקה לפיזיולוגיה וביולוגיה תאית באוניברסיטת בן-גוריון והמעבדה של ד"ר דון קליבלנד מאוניברסיטת קליפורניה בסן-דייגו ואחרים, זוהתה פעילות חדשה שיכולה לעכב את הצטברות החלבון ה-SOD1 הפגום.

החלבון הפגום עצמו מכונה מקרופאג' MIFי (migration inhibitory factor)
והחוקרים הראו בעבודתם שכאשר ה-MIF מנוקה, נמנעת הצטברות החלבון SOD1 הפגום בתא. לעומת זאת, עלייה ברמת הביטוי של MIF מעלה את החיות של תאי עצב שונים, כולל תאי עצב מוטורים המבטאים מוטנטים שונים הקשורים ל-ALS.

כאשר בתאי העצב המוטורים רמת החלבון מאוד נמוכה, מצב זה מצביע על מרכיב של פגיעה סלקטיבית בתאים אלו. עלייה בפעילות החלבון MIF עשויה להיות יעד אטרקטיבי, במסגרת האסטרטגיה לטיפול חדשני, עתידי, במחלת ALS.

ד"ר ישראלסון הגדיר אתמול (יום א') את תוצאות המחקר כציון דרך "עם השלכות רחבות בהבנת המנגנון הגורם למחלת ALS - ולכן גם לסמן זאת כיעד לטיפול". חשיבות גדולה, הוסיף, גלומה בהבנת העובדה שיש מעורבות ההולכת ומתגלה בהדרגה "שה-SOD1 הפגום הוא מנגנון רעיל הנפוץ במחלת ALS".

עוד אמר ד"ר ישראלסון, כי על-פי ההערכות, לתגלית "פוטנציאל לשמש מטרה להתערבות טיפולית על ידי העלאת רמת ה-MIF במערכת העצבים, וייתכן שזה עשוי להיות להיות גם יעד לטיפול במחלות ניווניות אחרות הקשורות בהצטברות חלבונים בעלי קיפול פגום".

לדיווח על המחקר לחצו כאן