תיקון של שרירי השרוול המסובב (Rotator cuff) הוא שיטה נפוצה לטיפול בקרעים בשרירים אלו. עם זאת, שיעור חזרת הקרעים עודנו גבוה. טיפול בוויבראציות בתדירות גבוהה ועוצמה נמוכה נמצא כיעיל בעידוד יצירת עצם במודלים של בעלי חיים ובני אדם.

מחקר זה בוצע מתוך הנחה, כי גירוי מכני של ויברציות לאחר ניתוח לתיקון קרעים בשרוול המסובב יגביר את איחוי הגיד-עצם ויפחית את שיעור חזרת הקרעים.

בוצע מחקר מבוקר-אינבו וכפול-סמיות עם הקצאה אקראית, בו נבחנה ההשפעה של טיפול בוויברציות בתדירות 80 הרץ אחת ליום במשך חמש דקות במשך שישה חודשים לאחר ניתוח ארתרוסקופי לתיקון קרעים בשרוול המסובב.

משתתפי המחקר חולקו לשתי קבוצות: בראשונה טופלו המשתתפים במכשיר שמעביר ויברציות בתדירות 80 הרץ, ובשנייה טופלו המשתתפים במכשיר-אינבו.

התוצא העיקרי שנבחן היה שלמות איחוי הקרעים, לפי תוצאות בדיקת אולטראסאונד, שישה חודשים לאחר הניתוח.

שיעור התחדשות הקרעים לאחר שישה חודשים היה דומה בשתי קבוצות המחקר: 9.1% (5 מתוך 55 משתתפים) בקבוצת הוויברציות ו-9.3% (5 מתוך 54) בקבוצת האינבו. עם זאת, טיפול בוויברציות הביא להקלה משמעותית בכאב שישה שבועות לאחר הניתוח (סולם חזותי-אנלוגי לכאב [VASי]: 2.24 ס"מ בממוצע בקבוצת הוויברציות בהשוואה ל-3.67 ס"מ בממוצע בקבוצת האינבו).

בשתי הקבוצות דווח על הקלה משמעותית בכאב בעת הנעת היד מעל הראש בזמן מנוחה ושינה וכן ברמות הכאב הכלליות בכתף, שישה חודשים לאחר הניתוח, בהשוואה לכאב ממנו סבלו לפני הניתוח.

בשתי קבוצות המחקר דווח על שיפור משמעותי בחוזק מפרק הכתף בהרחקה (אבדוקציה) במישור השכמות, קירוב (אדוקציה), הרמה, סיבוב פנימי וסיבוב חיצוני, שישה חודשים לאחר הניתוח.

ניתוח סטטיסטי הראה, כי הטיפול בוויברציות לא תרם לשיפורים שנצפו.

החוקרים סיכמו, כי טיפול בוויברציות בתדירות גבוהה ועוצמה נמוכה מביא להקלה בכאב שישה שבועות לאחר ניתוח ארתרוסקופי לתיקון קרעים בשרוול המסובב, אך לא לשיפור באיחוי הגיד והעצם, טווח התנועה של מפרק הכתף, חוזק מפרק הכתף או כאבים בכתף בעת פעילות, במנוחה ובשינה, בהשוואה לאינבו.

מקור:
Patrick H. Lam, Kaitlyn Hansen, Geffrey Keighley, Lisa Hackett,and George A.C. Murrell; A Randomized, Double-Blinded, Placebo-Controlled Clinical Trial Evaluating the Effectiveness of Daily Vibration After Arthroscopic Rotator Cuff Repair; Am J Sports Med November 2015 43 2774-2782; published online before print September 2, 2015, doi:10.1177/0363546515599630