"ביולי 2014, בעיצומו של מבצע 'צוק איתן', נחת אצלנו ב'שיבא' מסוק שהביא חייל פצוע במצב קשה מאוד. נאלצנו לכרות את רגלו דרך הקרסול. לאחר שהחלים מהניתוח הוא הועבר לפיזיותרפיה ולשיקום. בטיפול הפיזיותרפי הרגיל רצינו שידרוך עם הגדם על כרית מבלי ליפול. לאחר אימונים רבים הוא החזיק מעמד על הכרית 28 שניות. כאשר טיפלנו בו בעזרת מערכת מציאות מדומה (Virtual Reality) שאנו מפעילים במחלקה, הוא הצליח לעמוד על הכרית במשך 4 דקות וחצי. וזו היתה הפעם הראשונה שלו".

ד''ר צאקי (יצחק) זיו-נר

ד''ר צאקי (יצחק) זיו-נר

כך מספר ד"ר צאקי זיו-נר, מנהל המחלקה לשיקום אורתופדי בבית החולים השיקומי ב"שיבא", בשיחה מיוחדת עם "דוקטורס אונלי" על השימוש בטכנולוגיה שנלקחה מתחום משחקי המחשב, ושמיושמת במחלקה לטובת שיקום הפצועים.

בית החולים, המציין בימים אילו שנה למעבר לבניין חדש ומודרני, משתמש כבר 13 שנה בטכנולוגיית מציאות המדומה. עם השנים, המערכת שבה משתמש בית החולים השתכללה - ואיתה התוצאות אליהן ניתן להביא את הפצועים הקשים.

"מרכז השיקום שלנו נוסד ב-1948 על-ידי ד"ר ארנסט ספירא, שהוא אחד מארבעה האבות של הכירורגיה האורתופדית בישראל", אומר ד"ר זיו-נר, שאומר כי הוא הדור הרביעי של מנהלי המחלקה . "את מערכת המציאות המדומה הראשונה שלנו, לטיפולי שיקום בקטועי גפיים ונפגעי 'הלם קרב' (PTSD), רכשנו לפני 13 שנה. קראו לה CAREN Base, והיא היתה הראשונה מסוגה בישראל".

"באותם ימים", נזכר ד"ר זיו-נר, "היו רק שלוש מערכות כאלו בהולנד, שתיים בקנדה ואחת באנגליה – אבל הן שימשו רק למחקרים. בארץ מרכז השיקום בשיבא היה הראשון ליישם שימוש במערכת לצרכי שיקום קליני טיפולי. הממציא של המערכת והרוח החיה בצוות הפיתוח שלה הוא ישראלי, אשרי אבן-זהר, שחי בעבר בהולנד ועבר עם הטמעת המערכת, בשנת 2010, לגור בישראל".

"בישראל, מרכז השיקום ב'שיבא' היה הראשון ליישם שימוש במערכת לצרכי שיקום קליני טיפולי"

לדבריו, "תוך כדי הפעלת המערכת הראשונה ההיא למדנו את יכולותיה, הוספנו לה רכיבים שמצאנו לנכון וגם ביצענו באמצעותה כמה מחקרים על השימוש לצרכי טיפול שיקומי, שהניבו תוצאות טובות מאוד".

המערכת עצמה , מסביר ד"ר זיו-נר, היא כמו צלחת גדולה עליה עומד המטופל והיא בעלת שש דרגות חופש לשם תנועה, ומערך של חיישני לחץ. 12 מצלמות 'וייקון' דוגמות 120 פריימים בשנייה בעת שהיא מופעלת, והמטופל ניצב עליה ומתנועע בהתאם להוראות המטפל. "אנחנו מקבלים בזמן אמת משוב (פידבק) במהירות שהיא די קרובה לזו של מערכת העצבים. על גבי קיר-מסך רואים את התרחיש".

ד"ר זיו-נר מסביר: "המטופל לבוש בחליפה מיוחדת עם עד 47 סמנים (מרקרים). הוא רואה עצמו 'אחד-על-אחד' בסביבה שהיא מציאות מדומה. המטפל בונה עבור המטופל סדרה של תרחישים שונים שבהם הוא אמור לפעול: צעידה בדרך מישורית, עליות וירידות, מעבר מכשולים, נהיגה או שייט, כאילו הוא נווט של ספינה. קטוע רגל מדמה עצמו כאילו הוא פיראט.

"מה שיפה במערכת הוא שניתן לבנות תרחישים שונים לשם תכנית הטיפול וגם לשם בדיקות. את הביצועים 'מקליטים' ואז ניתן להשוות את ההישגים והביצועים ואת התקדמות הטיפול, שלב אחר שלב".

מערכת המציאות המדומה בפעולה (צילום: "שיבא")

מערכת המציאות המדומה בפעולה (צילום: "שיבא")

"התרגול שעובר המטופל מיושם בחיי יום-יום. הוא מבצע יותר תנועות ושילובי תנועות בהקשר של פעולות יומיות. היא מאמנת שרירים, מפרקים, את הנושא הקוגניטיבי וביצוע פעולות אחדות בו-בזמן""

"חובה להדגיש", מבהיר ד"ר זיו-נר, "מערכת המציאות המדומה לשם שיקום איננה מחליפה או מבטלת את הצורך בטיפול הקונבנציונלי בפיזיותרפיה, אבל היא מציעה טיפול יותר משוכלל ומתקדם, פותחת אופקים חדשים. היא מאפשרת את הסחת הדעת של המטופל מהכאב שהוא תוצאת פציעתו, היא מספקת אתגר לקביעת הישגים ומעלה מוטיבציה - במיוחד לאנשים תחרותיים על פי אופיים ועיסוקיהם. מה שקרה עם אותו חייל ב'צוק איתן' ממחיש זאת".

לדבריו, "לאחר כשלוש שנים של הפעלת המערכת הראשונית – ולאחר שהחלו להתפרסם בעיתונות המקצועית תוצאות מחקרים שנערכו ב'שיבא' וגם במקומות האחרים - על תוצאות השימוש במערכת המציאות המדומה – קיבל צבא ארה"ב תקציב נשיאותי מיוחד כדי לשקם חיילים שנפצעו קשה מאוד במלחמות באפגניסטן ועירק באמצעים אלה".

"נציגי המערכת השיקומית של הצבא האמריקני הגיעו אלינו כדי לראות, ללמוד ולהתרשם", סיפר ד"ר זיו נר, בעקבות זאת האמריקאים רכשו מערכת מתקדמת והחלו להפעיל במרכז השיקום שלהם בסן-אנטוניו, טקסס, מערכת  בשם CAREN High-end. זו כבר כוללת מקרן ומסך היקפי (360 מעלות) שבעזרתו יוצרים אימרסיה (השראה).

מערכת המציאות המדומה (צילום: יח"צ)

מערכת המציאות המדומה (צילום: יח"צ)

"המטופל המשתמש בטכנולוגיית המציאות המדומה חש כאילו הוא בתוך סביבת התרחיש שנבנה עבורו, שהוא חלק ממנה, משתלב בה הרבה יותר. היא גם מספקת ודוגמת הרבה יותר נתונים, תוך שילוב ביניהם. במלים אחרות: התרגול הפיזיותרפי השתכלל. התרגול שעובר המטופל מיושם בחיי יום-יום (Ecological Validity). הוא מבצע יותר תנועות ושילובי תנועות בהקשר של פעולות יומיות. היא מאמנת שרירים, מפרקים, את הנושא הקוגניטיבי וביצוע פעולות אחדות בו-זמנית".

ישנו עוד מקום אחד שבו מופעלת המערכת המשוכללת, הדור המתקדם של המערכת הראשונית: המרכז לשיקום ב"שיבא". "המערכת המשוכללת הזאת", מדגיש ד"ר זיו-נר, "למעשה נכנסת אצל המטופל ממש לתוככי פעילות הלמידה של המוח. השימוש בה מדגים את הפלסטיות של המוח האנושי, מה שמאוד חשוב לשיקום. רואים זאת היטב גם אצל נפגעי שבץ מוחי שמגיעים לשיקום. המערכת מתרגלת אצלם את העברת האותות העצביים במוח שנפגע וסוללת קישוריות למרכזים שלא נפגעו ולוקחים את תפקוד המרכז הפגוע".

ד"ר זיו-נר מגדיר אותה כ"מערכת טיפולית רב-חושית, שגם מטפלת בשיווי המשקל של הפצוע ובהפעלת החושים. תכניות הטיפול שניתן כבר עתה לבנות באמצעותה מיועדות גם לקטועי גפיים, למשותקי גפיים, לנפגעי שבץ מוחי ואף לחולים במחלות מוח ניווניות כמו טרשת נפוצה ופרקינסון".

מערכת המציאות המדומה (צילום: יח"צ)

מערכת המציאות המדומה (צילום: יח"צ)

"שיקום איננו מיועד רק כדי לטפל בפצועים, אלא גם כדי לשפר ביצועים ספציפיים של אנשים בריאים"

כאשר מדובר בטיפול בהלומי קרב - מערכת המציאות המדומה גם פועלת בתחום הקוגניטיבי. "תסמיני PTSD משתקים לנפגעים את החיים. השיטה הטיפולית המקובלת עד כה כללה חשיפה הדרגתית של הנפגע לסביבה מוגנת כדי שהמטופל ייכנס אט-אט, שלב אחר שלב, לסביבה המבוקרת. במסגרת הפיתוח של המערכת כאן נוצרה תוכנה לטיפול גם במי שסובל מחרדת טיסה וכאשר יש צורך טיפולי אפשר ליצור תרחיש שבו שני מטופלים כאילו מבצעים תחרות ביניהם".

בקרוב עומד להסתיים מחקר שנעשה במרכז על רקדניות, שמיועד לשפר את הביצועים שלהן ובמיוחד את הקואורדינציה. "בשלב הבא נבחן את נושא שיפור הביצועים באמצעות מציאות מדומה גם עבור אתלטים, זאת בעקבות תוצאות של מחקר שכבר נעשה עם גולשים. שיקום איננו מיועד רק כדי לטפל בפצועים, אלא גם כדי לשפר ביצועים ספציפיים של אנשים בריאים".

*רופאים ומטפלים המעוניניים במידע נוסף ובסיור במרכז הטכנולוגיות בשיבא יכולים ליצור קשר עם קרוליין חישין, 054-4287828, או לשלוח מייל ל- atc@Sheba.health.gov.il