במחקר זה נאספו נתונים מניסוי קליני שהשווה בין ניתוח מוקדם לבין ניסיון טיפול שמרני (וניתוח בהמשך לפי הצורך) בקרב חולים הסובלים מפריצת דיסק ותסמיני sciatica מזה 6–12 שבועות. במסגרת הניסוי עברו הנבדקים בדיקת MRI של עמוד השדרה המותני בתחילת המחקר ובסיומו, לאחר שנה אחת.
עוד בעניין דומה
מבין 283 החולים שנכללו במחקר, 131 הוקצו אקראית לניתוח מוקדם, ו-15 מהם החלימו עצמונית טרם ביצועו. 136 משתתפים הוקצו אקראית לקבלת טיפול שמרני, ו-54 מהם נזקקו לבסוף לניתוח במהלך אותה שנה. בסיום שנת המעקב דיווחו 84% מהמשתפים, בשתי הקבוצות, על תוצאה חיובית, שהוגדרה כהיעלמות מלאה או כמעט מלאה של התסמינים בסולם Likert לדירוג השתקמות כוללת נתפסת.
בבדיקת MRI לאחר שנה נמצאה פריצת דיסק (ברורה, סבירה או אפשרית) בשכיחות גבוהה יותר באופן מובהק בקבוצת הטיפול השמרני - 21% מהמנותחים ו-60% מהמטופלים שמרנית, וכך גם עדות ללחץ על שורשי עצבים (39% לעומת 16%, P<0.001).
עדות לפריצת דיסק נמצאה אצל 35% מהמשתתפים שדיווחו על תוצאה חיובית לעומת 33% מאלו שדיווחו על תוצאה לא חיובית – הבדל שלא נמצא מובהק (P=0.70). תוצאה דומה נמצאה גם בהתייחס לסימני לחץ שורשי – 24% בקרב אלו שחוו שיפור לעומת 26% בקרב אלו שלא חוו שיפור, ללא מובהקות סטטיסטית של הפער. עדות ב-MRI לפריצת דיסק ברורה, סבירה או אפשרית לא הצליחה להבדיל בין חולים שחוו שיפור לאלו שלא חוו שיפור – שטח מתחת לעקומת Receiver operating characteristic =0.48 (שטח מתחת ל-0.5 מצביע על היעדר ערך מנבא לבדיקה).
85% מאלו שנמצאה אצלם עדות לפריצת דיסק בבדיקת MRI לאחר שנה דיווחו על שיפור בהשוואה ל-83% מאלו ללא עדות כזו, ללא מובהקות של הפער. גם לאחר תקנון לטיפול שתוכנן, ממצאי בדיקת MRI, כולל עדות לפריצת דיסק, לחץ שורשי וגודל פריצת הדיסק או צורתה לא נמצאו קשורים לתוצאה חיובית לאחר שנה.
המחקר מלווה במאמר מערכת הדן במשמעות הממצאים ובצורך להימנע מטיפולים לא נחוצים בשל ממצאים אקראיים המתגלים בבדיקות דימות.
מקור:
מאמר המערכת
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
