על רקע פתיחת מחלקת שיקום חדשה ב"בילינסון" בשיתוף עם צוותי המרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין, מתגברת התחרות בין בתי החולים על הפצועים הזקוקים לשיקום וככל שהמלחמה תימשך, יהפוך השיקום לליבת העיסוק של בתי החולים והמערכת הרפואית כולה.
עוד בעניין דומה
מתוך 152 פצועי מלחמה שמאושפזים במחלקות השיקום, 115 נמצאים בבית החולים שיבא תל השומר; בבית לוינשטיין ברעננה מאושפזים שמונה; במרכז השיקומי רעות בתל אביב מאושפזים שלושה ובכפר השיקום החדיש והממוגן "עדי נגב" באופקים - אף לא פצוע אחד. על כך מדווח הבוקר (ב') עידו אפרתי בהארץ.
התחרות עליה מדווח אפרתי היא על מוניטין ויוקרה, חשיפה תקשורתית, תשומת לב מצד משרדי הממשלה והציבור, המתורגמים לגיוס תרומות ובהמשך גם לתגמולי משרד הביטחון והביטוח הלאומי.
על פי הדיווח, הטענות הן שב"שיבא" מיהרו לקחת על עצמם טיפול במספר רב של פצועים מבלי שיש להם די אנשי צוות ומבלי להתחשב בפיזור הגיאוגרפי של משפחות המטופלים או לחלק את הפצועים המאושפזים בין מרכזי שיקום שונים. מקור שהתראיין לכתבה אמר כי "שלושה מוסדות שיקום גדולים במרכז הארץ – שיבא, איכילוב ובית לוינשטיין – פתחו מחלקה נוספת, על דעת עצמם".
מנהל המרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין, ד"ר חגי אמיר, אמר כי מאז 7 באוקטובר טופלו בו כ-30 פצועי מלחמה בלבד וכיום מאושפזים בו שמונה. "אנחנו ערוכים לקבל היום עוד 60 מטופלים, בנוסף למטופלים הרגילים". לדבריו, "ב'שיבא' יש הרבה מטופלים אבל אין מספיק אנשי צוות. הצפיפות גדולה, והם קולטים בעיקר בשיטה של 'חבר מביא חבר'".
במרכז השיקומי רעות, שבו 130 מיטות שיקום מתוך 950 מיטות השיקום בישראל, מאושפזים רק שלושה פצועי מלחמה. ד"ר אורית שטיין-רייזנר, מנהלת המרכז אמרה כי מדובר בחלוקת משאבים לא נכונה.
במרכז השיקומי "עדי נגב" ניתן לאשפז 84 פצועים לשיקום, ובעוד כמה חודשים יגדל מספר המיטות ל-108 ובהמשך ל-134. אולם, בפועל אושפזו בו שני פצועי מלחמה וכעת אין בו אף מאושפז. מנהל המרכז, ד"ר צאקי זיו נר, אמר כי "זה עניין של יוקרה, אבל ברמה הלאומית לא הגיוני לפתוח עוד שתי מחלקות במרכז הארץ במקום לטפח את השיקום בפריפריה".
לדברי ד"ר ירון סחר, מנהל אגף השיקום במשרד הבריאות, לתחרות בין בתי החולים יש "צדדים מועילים וכאלה שמועילים פחות. אין הנחיה ריכוזית מלמעלה. המגמה של הפניה למרכזי שיקום מסוימים נובעת מההעדפות של המטופלים". לדבריו, "היה נכון להגיע לפיזור אחיד יותר, אבל המשמעות היא התערבות דרקונית ושלילת האפשרות של מטופל לבחור היכן להתאשפז. עם זאת, אנחנו נערכים לבצע תהליכי בקרה במקומות האלה כדי לוודא שאיכות הטיפול המיטבי נשמרת".